להירדם אמור להיות הזמן שבו אפשר סוף סוף לעצור.

אבל עבור אנשים עם OCD, דווקא השקט של הלילה יכול לתת למחשבות הטורדניות יותר מקום.

כשאין עבודה, לימודים, אנשים או משימות שמעסיקים את המוח, המחשבות יכולות להפוך בולטות יותר. לפעמים הטקסים מתארכים, ולפעמים עצם הניסיון להירדם הופך לעוד מצב שבו ה-OCD דורש ודאות.

איך OCD יכול לפגוע בשינה?

OCD יכול להשפיע על השינה בכמה דרכים.

המחשבות הטורדניות יכולות להקשות על ההירדמות, והטקסים יכולים לקחת זמן רב.

לדוגמה, אדם יכול להרגיש שהוא חייב לבדוק שוב שהדלת נעולה, שהמכשירים כבויים או שהכול "בדיוק כמו שצריך" לפני שהוא מסוגל להיכנס למיטה.

גם טקסים מנטליים יכולים להימשך במיטה:

לשחזר את היום, לבדוק זיכרונות, לנתח שיחות, לנסות לפתור ספקות או לחפש תחושת ודאות.

כך הזמן עובר, והשינה נדחית.

"אני חייב להירדם עכשיו"

לפעמים מתווסף מעגל נוסף.

האדם יודע שהוא צריך לקום בבוקר ולכן חושב:

"אני חייב להירדם."

אבל ככל שהלחץ להירדם עולה, כך קשה יותר להירדם.

ואז מגיעות מחשבות נוספות:

"אם אני לא אירדם עכשיו, מחר אהיה גמור."

"אני חייב לקבל לפחות שבע שעות."

"למה אני עדיין ער?"

"מה לא בסדר איתי?"

הניסיון לשלוט בכוח בתהליך השינה יכול להפוך בעצמו למקור של מתח.

טקסים לפני השינה

אצל חלק מהאנשים עם OCD קיימת שגרה נוקשה מאוד לפני השינה.

הבעיה אינה עצם קיומה של שגרת ערב.

שגרת ערב יכולה להיות בריאה ונעימה.

ההבדל הוא בתחושת החובה.

אם המחשבה היא:

"אני אוהב לעשות את הדברים האלה לפני השינה."

זה שונה מ:

"אם לא אעשה את זה בדיוק בסדר הזה, משהו רע יקרה."

כאשר השגרה הופכת לטקס כפייתי, האדם עלול להרגיש שאין לו אפשרות לישון בלי לבצע אותה.

ומה לגבי טקסים מנטליים במיטה?

אלה יכולים להיות קשים במיוחד לזיהוי.

אדם יכול להיראות כאילו הוא פשוט שוכב במיטה וחושב, אבל בפועל הוא מבצע טקס.

לדוגמה:

• לבדוק שוב ושוב אם הוא באמת זוכר אירוע מסוים.

• לנסות להגיע לתשובה מושלמת.

• לחזור על משפט בראש.

• לבדוק מה הוא מרגיש כלפי אדם מסוים.

• לנסות לוודא שהוא לא עשה משהו לא בסדר.

• לסקור את היום כדי לוודא שלא קרה דבר רע.

מבחוץ אין שום דבר שנראה כמו טקס.

אבל מבחינת האדם, המוח עסוק בעבודה כפייתית במשך זמן רב.

חוסר שינה יכול גם להקשות על ההתמודדות עם OCD

כשלא ישנים מספיק, קשה יותר להתמודד עם מתח, חרדה ומחשבות מטרידות.

לכן יכולה להיווצר תחושה שה-OCD "חזק יותר" אחרי לילה גרוע.

זה לא בהכרח אומר שההפרעה השתנתה באופן קבוע.

לפעמים מדובר בשילוב של עייפות, פחות יכולת להתמודד עם מצוקה ויותר רגישות למחשבות ולתחושות.

האם כדאי לנסות להפסיק את המחשבות לפני השינה?

לא בהכרח.

ניסיון להכריח את המוח לא לחשוב יכול לגרום דווקא לעוד התעסקות במחשבה.

"אני לא רוצה לחשוב על זה."

"אני חייב להפסיק לחשוב."

"למה אני עדיין חושב על זה?"

וכך המחשבה מקבלת אפילו יותר תשומת לב.

במקום לנסות לשלוט בכל מחשבה, אפשר ללמוד לזהות את המחשבה ולתת לה להיות שם בלי להיכנס לטקס.

ומה אם אני לא מצליח להירדם בגלל ה-OCD?

חשוב להבדיל בין התמודדות עם OCD לבין טיפול בבעיית שינה.

אם קיימת נדודי שינה משמעותיים או בעיית שינה מתמשכת, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.

כאשר ה-OCD הוא הגורם המרכזי שמעכב את השינה, טיפול ב-OCD יכול לעזור להפחית את הטקסים ואת ההתעסקות המחשבתית.

חשוב לזכור

OCD יכול להשפיע על השינה דרך מחשבות טורדניות, טקסים, בדיקות, חיפוש ודאות והלחץ להירדם.

אבל לא כל קושי בשינה נובע מ-OCD.

אם הקושי להירדם, ההתעוררויות או העייפות במהלך היום נמשכים לאורך זמן ופוגעים בתפקוד, כדאי לבדוק את הנושא באופן מקצועי ולא להניח שהכול קשור ל-OCD.

המטרה בהתמודדות עם OCD אינה להגיע למצב שבו המוח שקט לחלוטין לפני השינה.

המטרה היא ללמוד שלא כל מחשבה שמופיעה בלילה דורשת תשובה, בדיקה או טקס.