כשהילד מתמודד עם OCD, הורה יכול למצוא את עצמו עושה דברים שנראים כמו עזרה – אבל בפועל עלולים להפוך לחלק ממעגל ה-OCD.

זה לא אומר שההורה עושה משהו לא בסדר בכוונה.

להפך. ברוב המקרים הוא פשוט מנסה להקל על הילד שסובל.

השאלה החשובה היא: האם אני עוזר לילד שלי להתמודד עם ה-OCD, או שאני עוזר ל-OCD לקבל את מה שהוא דורש?

מה ההבדל בין לעזור לילד לבין לעזור ל-OCD?

אפשר לחשוב על שני מצבים. 

במצב הראשון ההורה אומר: "אני רואה שקשה לך. אני איתך."

במצב השני ההורה אומר: "אני אעשה את מה שה-OCD דורש כדי שתפסיק לפחד."

בשני המקרים ההורה רוצה לעזור אבל התוצאה יכולה להיות שונה מאוד.

דוגמה: הילד מבקש בדיקה

הילד שואל: "אמא, את בטוחה שנעלת את הדלת?"

האם עונה: "כן."

הילד: "תבדקי שוב."

האם בודקת.

הילד: "עוד פעם."

האם בודקת שוב.

ברגע הזה הילד מקבל הקלה.

אבל המוח יכול ללמוד: "כשאני לא בטוח, אני צריך שאמא תבדוק בשבילי."

בפעם הבאה הספק יופיע שוב, והצורך בבדיקה עלול להתחזק.

דוגמה: בקשת הרגעה

הילד יכול לשאול: "את בטוחה שלא עשיתי משהו רע?"

הורה: "בטוחה."

"באמת?"

"כן."

"את בטוחה במאה אחוז?"

"כן."

"אבל אולי…"

הבעיה היא לא בכך שההורה ענה פעם אחת.

הבעיה היא כשהשיחה הופכת למעגל אינסופי של שאלות ותשובות שמטרתו להגיע לוודאות מוחלטת.

דוגמה: התאמת הבית ל-OCD

לפעמים ההורה מתחיל לשנות את ההתנהלות של כל המשפחה.

• כולם צריכים להיכנס דרך דלת מסוימת.
• אסור לגעת בחפצים מסוימים.
• כולם צריכים לשטוף ידיים לפי דרישות הילד.
• המשפחה נמנעת ממקומות מסוימים.
• ההורה עושה עבור הילד פעולות שהילד מפחד לבצע.

כל אחד מהדברים האלה יכול להיראות כמו התחשבות.

אבל אם ההתאמות נועדו למנוע מהילד להרגיש את החרדה שה-OCD מייצר, הן עלולות להפוך לחלק ממעגל ההפרעה.

אז מה כן אפשר לעשות?

אפשר לתת לילד תמיכה בלי לבצע את הקומפולסיה.

למשל:

• "אני רואה שאתה מאוד מפחד."
• "אני יודעת שאתה רוצה שאבדוק שוב."
• "אני לא אעשה את הבדיקה, אבל אני נשארת איתך."

או: "אני לא יכולה לתת לך ודאות של מאה אחוז. אני יכולה לעזור לך להתמודד עם זה שאתה לא בטוח."

כך הילד מקבל מסר: אני לא לבד.

אבל גם: אני לא חייב לגרום לחרדה להיעלם באמצעות טקס.

ומה אם הילד אומר "אבל את לא עוזרת לי"?

זה יכול להיות קשה מאוד לשמוע. הילד באמת מרגיש שההורה לא עוזר לו.

מבחינתו, אם אמא לא בודקת שוב, היא מונעת ממנו את הדבר שיכול להרגיע אותו עכשיו.

אפשר לענות: "אני מבינה שזה מרגיש לך שאני לא עוזרת. אני דווקא מנסה לעזור לך בדרך שלא תיתן ל-OCD לנהל אותך."

זו הבחנה חשובה: הקלה מיידית אינה תמיד עזרה לטווח ארוך.

איך אפשר לזהות השתתפות משפחתית ב-OCD?

אפשר לשאול את עצמכם:

• האם הילד מבקש ממני שוב ושוב את אותה תשובה?
• האם אני בודק דברים עבורו?
• האם אני מבצע טקסים במקום הילד?
• האם אני עונה שוב ושוב על שאלות כדי להרגיע אותו?
• האם אני משנה את ההתנהלות של הבית כדי למנוע ממנו חרדה?
• האם אני נמנע מדברים שה-OCD של הילד מפחד מהם?
• האם אני מרגיש שאם לא אעשה את מה שהוא מבקש, משהו נורא יקרה?
• האם אני עושה את הדברים האלה כדי שהילד ירגיש רגוע יותר באותו רגע?

אם התשובה היא כן לחלק מהשאלות, כדאי לבדוק האם קיימת השתתפות משפחתית ב-OCD.

זה לא אומר שההורה "אשם". זה אומר שאפשר להתחיל לשנות את הדפוס.

חשוב לא לעשות שינוי חד לבד

אם המשפחה כבר מעורבת מאוד בטקסים, לא תמיד נכון פשוט להפסיק הכול ביום אחד.

הילד עלול לחוות עלייה משמעותית בחרדה, והמשפחה עלולה להיכנס לעימותים.

במיוחד אצל ילדים, חשוב שהפחתת ההשתתפות המשפחתית תהיה חלק מתוכנית טיפולית מסודרת.

מטפל שמכיר OCD יכול לעזור להורים ולילד להבין אילו התנהגויות משמרות את ההפרעה ואיך להפחית אותן בהדרגה.

ומה לגבי הזכויות של הילד?

מעבר להתמודדות היומיומית עם OCD, חשוב שהורים יכירו גם את הזכויות שעשויות לעמוד לרשות הילד כאשר ההפרעה משפיעה באופן משמעותי על התפקוד. אם אתם שוקלים להגיש תביעה לקצבת ילד נכה, הכנתי מדריך דיגיטלי להורים לילדים עם OCD – קצבת ילד נכה, שמסביר מה חשוב לתעד, אילו מסמכים להכין ואיך להתכונן לתהליך ולוועדה הרפואית.

הילד אינו ה-OCD שלו

גם כאשר ההורה מציב גבול מול הטקס, הילד צריך לדעת שהגבול אינו דחייה שלו.

אפשר לומר: "אני אוהבת אותך ואני איתך. אני פשוט לא מוכנה לעשות את מה שה-OCD מבקש."

המסר הוא: אני נגד ה-OCD, לא נגדך.

לסיכום

הורה שעוזר לילד עם OCD לא חייב לגרום לו להרגיש רגוע בכל רגע.

לפעמים העזרה האמיתית היא דווקא להישאר ליד הילד בזמן שהוא מרגיש חרדה – בלי לבצע עבורו את הטקס ובלי לספק שוב ושוב את הוודאות שה-OCD דורש.

אפשר לתמוך בילד בלי לשתף פעולה עם ה-OCD.

והמטרה אינה שהילד לעולם לא יפחד. המטרה היא שהוא ילמד: "גם כשאני מפחד ולא בטוח – אני יכול להתמודד."