הימנעות היא אחד הדברים הנפוצים ב-OCD, אבל לא תמיד קל לזהות אותה כקומפולסיה.

אדם עם OCD יכול להימנע ממקומות, אנשים, חפצים, פעולות, מחשבות או מצבים מסוימים בגלל החשש שהם יעוררו מחשבה טורדנית, חרדה או תחושה שמשהו רע עלול לקרות.

לפעמים ההימנעות נראית מאוד ברורה. לפעמים היא מסתתרת בתוך פעולות יומיומיות שנראות לכאורה הגיוניות.

מהי הימנעות ב-OCD?

הימנעות היא ניסיון לא להגיע למצב שמעורר את ה-OCD.

לדוגמה:

• אדם שחושש מזיהום נמנע מלגעת במקומות מסוימים.
• אדם שחושש לפגוע במישהו נמנע מלהיות ליד אנשים מסוימים.
• אדם עם OCD דתי נמנע ממקומות או מצבים שהוא חושש שהם "לא כשרים".
• אדם עם OCD של מערכות יחסים נמנע ממפגשים עם אנשים שעלולים לגרום לו להשוות את בן או בת הזוג.
• אדם שחושש ממחשבה מסוימת מנסה להימנע מכל דבר שעלול להזכיר לו אותה.
• אדם שחושש שהוא עלול לעשות משהו מסוים נמנע מלהחזיק חפצים או להיות במקומות מסוימים.

המשותף לכל אלה הוא שהאדם מנסה למנוע מראש את החרדה או את הספק.

למה ההימנעות מרגיעה בטווח הקצר?

נניח שאדם חושש לגעת בידית של דלת כי הוא מפחד שהיא מזוהמת.

הוא לא נוגע בידית.

מיד מגיעה הקלה.

המוח לומד: "טוב שלא נגעתי. בזכות זה נמנע משהו רע."

בפעם הבאה שהאדם יראה ידית דומה, המוח עלול להפעיל שוב את אותו מנגנון.

כך ההימנעות יכולה להפוך לחלק ממעגל ה-OCD.

הבעיה היא שההקלה אמנם אמיתית ברגע עצמו, אבל היא יכולה לשמר את הפחד ואת הצורך להימנע בעתיד.

איך הימנעות מחזקת את ה-OCD?

ככל שנמנעים יותר, מקבלים פחות הזדמנויות לגלות שאפשר להתמודד עם החרדה והספק בלי לבצע טקס.

האדם לא לומד: "אני יכול להרגיש חרדה ולא לעשות כלום."

במקום זאת, הוא עלול ללמוד: "אני חייב להימנע כדי להיות בטוח."

וכך רשימת הדברים שצריך להימנע מהם עלולה לגדול.

בהדרגה, ה-OCD יכול להתחיל לנהל יותר ויותר חלקים מהחיים.

לא תמיד מדובר בהימנעות מוחלטת

אפשר להיות בתוך מצב מסוים ועדיין לבצע הימנעות.

לדוגמה, אדם יכול להיכנס למקום שמפחיד אותו אבל:

• לשבת רק במקום מסוים.
• להחזיק את הידיים בצורה מסוימת.
• לא להסתכל לכיוון מסוים.
• להעסיק את עצמו במחשבות אחרות.
• לבדוק שוב ושוב שהוא בסדר.
• לבקש ממישהו אחר להיות לידו.
• להכין מראש תוכנית מילוט.

כל אלה יכולים להפוך לדרך שבה האדם מנסה לשלוט בחרדה במקום לאפשר לה להיות שם.

לכן חשוב להבין שלא כל הימנעות נראית כמו "אני פשוט לא עושה את זה".

ומה לגבי הימנעות ממחשבות?

גם ניסיון לא לחשוב על משהו יכול להפוך לבעיה.

לדוגמה:

• "אני חייב להפסיק לחשוב על זה."
• "אני לא רוצה שהמחשבה הזאת תעלה."
• "אני חייב לחשוב על משהו חיובי במקום."

ככל שמנסים לשלוט במחשבה בכוח, היא עלולה לקבל אפילו יותר תשומת לב.

במקום לנסות להבטיח שהמחשבה לעולם לא תופיע, בטיפול ב-OCD לומדים בהדרגה לאפשר למחשבה להיות שם בלי לבצע את התגובה הכפייתית.

האם צריך להפסיק את כל ההימנעויות מיד?

לא.

לא מומלץ פשוט להחליט ש"ממחר אני לא נמנע משום דבר" ולזרוק את עצמך לכל הפחדים בבת אחת.

בטיפול CBT הכולל ERP, החשיפות נבנות באופן הדרגתי ומותאם לאדם ול-OCD שלו. המטרה היא להתקרב למצבים שמעוררים את ה-OCD ולתרגל אי-ביצוע של התגובה הכפייתית.

העיקרון הוא לא: "אני חייב להוכיח לעצמי שלא יקרה שום דבר רע."

אלא: "אני יכול להתמודד גם בלי לקבל ודאות מוחלטת."

איך יודעים אם משהו שאני עושה הוא הימנעות של OCD?

אפשר לשאול את עצמך: "האם אני עושה את זה כי אני באמת רוצה לעשות את זה, או כי אני מנסה למנוע את החרדה או את האפשרות שמשהו רע יקרה?"

אפשר לשאול גם: "מה אני חושב שיקרה אם לא אעשה את זה?"

אם התשובה היא משהו כמו: "אני מפחד שאם לא אעשה את זה, משהו יקרה", "אני לא מסוגל לשאת את המחשבה", "אני חייב להיות בטוח", או "אני צריך למנוע את התחושה הזאת", יכול להיות שכדאי לבדוק האם מדובר בחלק ממעגל ה-OCD.

הימנעות יכולה להצטמצם עם הזמן

המטרה בטיפול אינה להפוך אדם ל"חסר פחד".

המטרה היא לאפשר לו לחיות חיים שבהם הפחד והספק אינם קובעים עבורו מה מותר ומה אסור.

אפשר לפחד ועדיין לעשות.

אפשר להרגיש ספק ועדיין להמשיך.

אפשר לקבל מחשבה לא רצויה ולא לפתור אותה.

ואפשר להרגיש חרדה בלי לברוח ממנה באופן אוטומטי.

לסיכום

הימנעות יכולה לתת הקלה מהירה, אבל היא עלולה לחזק את המעגל של OCD לאורך זמן.

ככל שהחיים מצטמצמים כדי לא להרגיש חרדה או לא להיתקל במחשבות טורדניות, ה-OCD מקבל יותר שליטה.

הטיפול אינו ניסיון להוכיח שהפחד אינו מוצדק.

הוא מלמד בהדרגה שאפשר להתמודד עם אי-ודאות, חרדה ומחשבות טורדניות בלי שהן ינהלו את ההתנהגות.

המידע בעמוד הוא מידע כללי ואינו מהווה תחליף לאבחון או לטיפול מקצועי. אם את או אתה מתמודדים עם OCD, מומלץ לפנות לאיש מקצוע שמכיר את ההפרעה ואת הטיפול בה.