אחד המאפיינים המתישים של OCD הוא הספק.

לפעמים אדם עם OCD יודע משהו, אבל עדיין מרגיש שהוא חייב לבדוק אותו שוב.

הוא יכול לדעת שהוא אוהב את בן או בת הזוג שלו, אבל לשאול את עצמו:

"איך אני יודע שאני באמת אוהב אותו?"

הוא יכול לדעת שהוא נעל את הדלת, אבל לחשוב:

"אולי אני לא באמת זוכר שנעלתי?"

הוא יכול לדעת שלא עשה משהו לא בסדר, אבל להרגיש:

"אולי שכחתי פרט חשוב?"

הבעיה היא לא בהכרח חוסר ידע. פעמים רבות הבעיה היא התחושה שצריך להגיע לודאות מוחלטת.

למה הספק ממשיך גם כשאני יודע את התשובה?

OCD יכול לגרום למוח להתייחס לספק כאילו הוא בעיה שצריך לפתור.

מופיעה שאלה:

"אולי…?"

האדם מנסה לענות עליה.

"לא, אני יודע שזה לא נכון."

אבל אז מגיע:

"אבל איך אתה יודע?"

ואז:

"אני זוכר."

"אבל אולי הזיכרון שלך לא מדויק?"

"אני חושב שאני זוכר."

"אבל אתה לא בטוח."

וכך הספק ממשיך.

כל תשובה יכולה להפוך לשאלה חדשה.

OCD מחפש ודאות

בחיים הרגילים אנחנו מסוגלים לקבל דברים בלי ודאות של 100%.

אנחנו יכולים לדעת בסבירות גבוהה שנעלנו את הדלת ולהמשיך מהבית.

אנחנו יכולים לדעת שאנחנו אוהבים אדם בלי לבדוק את הרגש שלנו בכל רגע.

אנחנו יכולים לזכור משהו בלי לשחזר אותו עשרות פעמים.

אבל OCD עלול לדרוש:

"אני חייב להיות בטוח."

וזה הבדל משמעותי.

כי ודאות מוחלטת כמעט אף פעם אינה אפשרית.

בדיקות יכולות להגדיל את הספק

כאשר אנחנו מנסים לפתור את הספק באמצעות בדיקות, אנחנו מצפים שהבדיקה תיתן לנו ביטחון.

לפעמים היא באמת נותנת הקלה לכמה רגעים.

אבל אז עולה ספק נוסף.

לדוגמה:

"אני אבדוק שנעלתי."

בדיקה.

"כן, הדלת נעולה."

הקלה.

אבל לאחר כמה דקות:

"אולי בדקתי את הדלת הלא נכונה?"

ואז בדיקה נוספת.

"לא, זאת הדלת."

ואז:

"אולי לא סגרתי אותה מספיק?"

הבדיקה שהייתה אמורה לפתור את הספק הופכת לחלק מהמעגל שמחזיק אותו.

גם זיכרון יכול להפוך למושא של OCD

יש אנשים שמרגישים שהם חייבים להיות בטוחים לחלוטין שהם זוכרים אירוע נכון.

הם יכולים לשחזר שיחה שוב ושוב:

"מה בדיוק אמרתי?"

"מה הוא אמר?"

"מה קרה לפני זה?"

"מה קרה אחרי זה?"

"אולי שכחתי משהו?"

ככל שמנסים לבדוק את הזיכרון שוב ושוב, לפעמים דווקא מרגישים פחות בטוחים בו.

ואז מופיע צורך לבדוק פעם נוספת.

OCD יכול לגרום גם לבדוק רגשות

לא כל הבדיקות הן התנהגות חיצונית.

אדם יכול לבדוק שוב ושוב:

"האם אני באמת אוהב אותו?"

"האם אני מרגיש מספיק?"

"האם אני מתרגש כשאני רואה אותו?"

"אם אני לא מרגיש עכשיו משהו, מה זה אומר?"

"אם אני צריך לבדוק אם אני אוהב אותו, אולי זה אומר שאני לא אוהב אותו?"

זו יכולה להיות צורה של קומפולסיה מנטלית.

במקום לבצע פעולה חיצונית, האדם מנסה להגיע בתוך הראש לתשובה מוחלטת.

ומה לגבי החלטות?

גם החלטות יומיומיות יכולות להפוך למקור לספק.

"מה אם בחרתי לא נכון?"

"מה אם האפשרות השנייה הייתה טובה יותר?"

"מה אם אני אתחרט?"

"מה אם הייתי צריך לחכות?"

אדם יכול להשוות שוב ושוב בין האפשרויות, לחפש מידע, לשאול אנשים אחרים ולנתח את ההחלטה.

אבל גם אחרי שהתקבלה החלטה, הספק יכול להמשיך.

למה תשובות והסברים לא תמיד פותרים את הבעיה?

כי אם הבעיה הייתה באמת חוסר במידע, עוד מידע היה אמור לפתור אותה.

אבל ב-OCD יכול להיות שהאדם כבר יודע את המידע.

הוא פשוט מרגיש שהוא לא יכול לסמוך עליו מספיק.

לכן הוא מחפש עוד הוכחה.

ועוד אחת.

ועוד אחת.

עד שלבסוף הוא מנסה להגיע למשהו שאי אפשר באמת להשיג:

100% ודאות.

"אבל מה אם הפעם הספק אמיתי?"

זו בדיוק המלכודת.

OCD יכול לגרום לכל ספק להרגיש כמו ספק שצריך לפתור.

אבל לא כל ספק דורש תשובה.

אנחנו יכולים לחשוב:

"יכול להיות שאני טועה."

ולהמשיך.

אנחנו יכולים לחשוב:

"אני לא זוכר בוודאות."

ולהמשיך.

אנחנו יכולים לחשוב:

"אולי עשיתי טעות."

ולהמשיך.

היכולת לחיות עם מידה מסוימת של אי-ודאות היא חלק חשוב מההתמודדות עם OCD.

איך אפשר להתחיל לשבור את המעגל?

אפשר להתחיל לזהות מתי אנחנו כבר לא מחפשים מידע – אלא ודאות.

למשל:

האם אני בודק משהו בפעם הראשונה כי באמת צריך?

או:

האם כבר בדקתי ואני רוצה לבדוק שוב כדי להרגיש בטוח?

ההבדל הזה משמעותי.

כאשר מזהים שמדובר בטקס, אפשר לעבוד על הפחתת הבדיקה במקום לנסות למצוא את הבדיקה המושלמת שתסגור את הספק.

בטיפול ב-OCD, ובמיוחד בחשיפה ומניעת תגובה (ERP), עובדים בין היתר על היכולת לפגוש את הספק ולא לבצע את הקומפולסיה שנועדה לנטרל אותו.

לא חייבים להרגיש בטוחים כדי להמשיך

אחת המטרות החשובות בהתמודדות עם OCD היא להבין שלא חייבים להרגיש ודאות כדי להתקדם.

אפשר להרגיש ספק ולהמשיך.

אפשר לחשוב "אולי" ולהמשיך.

אפשר לא לדעת בוודאות ולהמשיך.

זה לא אומר להתעלם מדברים חשובים או להפסיק לבדוק דברים שבאמת דורשים בדיקה.

ההבדל הוא בין בדיקה סבירה שמטרתה להשיג מידע לבין בדיקה חוזרת שמטרתה להעלים את תחושת הספק.

לסיכום

OCD יכול לגרום לאדם לפקפק גם בדברים שהוא כבר יודע.

הספק יכול להתמקד בזיכרון, ברגשות, במערכות יחסים, בהחלטות, באחריות, במחשבות ובעשרות נושאים אחרים.

הניסיון לפתור כל ספק באמצעות בדיקות, ניתוחים והרגעה יכול לספק הקלה זמנית, אבל גם לשמר את מעגל ה-OCD.

לא כל "אולי" דורש תשובה.

ולפעמים הצעד החשוב הוא לא למצוא עוד הוכחה – אלא לאפשר לספק להיות שם ולהמשיך הלאה.