כשמישהו שאנחנו אוהבים מתמודד עם OCD, טבעי שנרצה להרגיע אותו, לשכנע אותו שהכול בסדר או להגיד לו פשוט "להפסיק לחשוב על זה". אבל משפטים מסוימים, גם כשהם נאמרים מתוך כוונה טובה, עלולים להגדיל את המצוקה או להפוך לחלק ממעגל ה-OCD.

"אין לך ממה לפחד"

עבור האדם עם OCD הפחד אמיתי מאוד, גם אם הסכנה שהוא חושש ממנה אינה סבירה.

כשאומרים "אין לך ממה לפחד", אנחנו עלולים להעביר את המסר שאנחנו לא מבינים את מה שהוא חווה.

אפשר במקום זאת לומר:

"אני מבין שזה מפחיד אותך."

"אתה יודע שזה לא הגיוני, אז פשוט תפסיק"

אחת התכונות המתסכלות של OCD היא שאדם יכול להבין שהמחשבה או הפחד אינם הגיוניים – ועדיין להרגיש שהוא חייב להגיב להם.

הבנה שכלית לא בהכרח מספיקה כדי לעצור את ה-OCD.

"אבל כבר אמרתי לך שזה בסדר"

אם האדם שואל שוב ושוב את אותה שאלה, טבעי להתעצבן.

אבל אם בכל פעם ניתן תשובה חדשה כדי להרגיע אותו, אנחנו עלולים להפוך לחלק ממנגנון ההרגעה של ה-OCD.

במקום להיכנס לעוד סבב של תשובות, אפשר לומר:

"אני מבין שאתה רוצה שאגיד לך שוב שהכול בסדר, אבל אני לא רוצה לעזור ל-OCD לקבל עוד ועוד אישורים."

"תפסיק לבדוק"

בדיקות כפייתיות לא נעצרות רק משום שמישהו אומר לאדם להפסיק.

במקום ביקורת, עדיף להבין שמדובר בקומפולסיה ולבחון כיצד אפשר להפחית אותה במסגרת טיפול מתאים.

"למה אתה פשוט לא מתעלם מהמחשבה?"

אי אפשר תמיד לשלוט במחשבות שעולות.

המטרה בהתמודדות עם OCD אינה בהכרח לגרום למחשבה להיעלם.

המטרה היא ללמוד לא לתת למחשבה לנהל את ההתנהגות.

"אתה מגזים"

עבור אדם עם OCD המצוקה יכולה להיות עצומה גם כאשר הסיבה לה נראית לאחרים קטנה.

המשפט הזה עלול לגרום לו להרגיש שהוא לא מובן או שהוא צריך להסתיר את מה שהוא חווה.

"גם לי יש לפעמים מחשבות כאלה"

לרוב האנשים יש מחשבות לא רצויות או מוזרות מדי פעם.

אבל OCD אינו מוגדר רק על פי עצם קיומה של מחשבה.

ההבדל יכול להיות במידת המצוקה, בחשיבות שהאדם נותן למחשבה ובתגובה אליה באמצעות קומפולסיות, הימנעויות או פעולות מנטליות.

לכן השוואה לאדם שאין לו OCD בדרך כלל לא עוזרת.

"אתה חייב להיות בטוח"

דווקא הצורך בוודאות מוחלטת הוא חלק משמעותי מהבעיה אצל אנשים רבים עם OCD.

לפעמים הדבר החשוב יותר הוא ללמוד להתמודד עם האפשרות שלא תהיה ודאות של מאה אחוז.

אז מה כן אפשר להגיד?

אפשר לומר:

"אני רואה שקשה לך."

"אני לא חושב שהמחשבה הזאת אומרת עליך משהו רע."

"אני כאן איתך."

"אני לא רוצה לחזק את ה-OCD, אבל אני כן רוצה לעזור לך להתמודד איתו."

"אתה לא חייב לפתור את המחשבה הזאת עכשיו."

תמיכה לא חייבת להיות הרגעה

יש הבדל בין לומר:

"אני מבטיח לך במאה אחוז שלא קרה שום דבר."

לבין:

"אני רואה שאתה במצוקה ואני איתך גם בלי שנפתור את הספק."

האפשרות השנייה יכולה להיות דרך לתמוך באדם בלי להפוך לחלק ממעגל ההרגעה של ה-OCD.

לסיכום

אדם עם OCD לא צריך לשמוע שהוא "משוגע", שהוא "מגזים" או שהוא פשוט צריך להפסיק לחשוב.

הוא גם לא צריך לקבל אינסוף אישורים והרגעות בכל פעם שה-OCD דורש אותם.

הוא צריך אנשים שמבינים שה-OCD אמיתי, שהמצוקה אמיתית, ושאפשר להיות שם בשבילו בלי לתת להפרעה לנהל את החיים.